אנטומיה - קהילת מטפלות סובאדה בישראל

רירית רחם דקה

אווה צבי — Mon, 11 Nov 2024 13:55:30 +0000

הרחם הוא האיבר אשר מבטא את משמעות האישה כאם כל חי – כאיבר אשר תפקידו לשאת חיים – הוא מקור לחיבור עמוק לנשיות, עוצמה ובריאה.

לרחם ישנה תנועה מחזורית אשר מותאמת למעגל החיים. במחזוריות זו מתקיימים תהליכי צמיחה, התפתחות והשלה המלווים כל אחד ברגשות אופייניים.

לשם פוריות ושגשוג – הרחם זקוקה למשאבים ברמה הפיזית, הרגשית והרוחנית.

הרחם הינה המקום שבו הביצית המופרית שוכנת בתחילת ההריון ולאחר מכן העובר במהלך ההריון.

הרחם בנויה משריר הרחם ורירית הרחם – שכבה פנימית אשר מצפה את חלל הרחם הפנימי.

השתנות רירית הרחם במהלך חיי האישה

במהלך חיינו כנשים, רירית הרחם עוברת שינויים משמעותיים. בתקופות בהן גוף האישה אינו בשלב הפוריות – כלומר לפני גיל ההתבגרות ואחרי גיל המעבר – רמת ההורמונים הנשיים נמוכה ורירית הרחם היא למעשה רקמה לא פעילה אשר נמצאת במצב מנוחה. לעומת זאת, במהלך תקופת הפוריות רירית הרחם מתכוננת לקבל ביצית – כלומר מתעבה במהלך המחזור ולאחר מכן נושרת כאשר אין הפריה.

השתנות רירית הרחם בהתאמה לשלבי המחזור השונים

במהלך החלק הראשון של המחזור תפקידה של רירית הרחם היא להתעבות, כתגובה להפרשה הורמונלית נאותה של אסטרוגן, על מנת לאפשר השתרשות של ביצית מופרית בתחילת ההריון.

רגע לפני הביוץ, רירית הרחם מגיעה לעובי של כ- 10 מ"מ.

לאחר הביוץ, תחת השפעת הפרוגסטרון אשר תורם להופעת כלי דם חדשים באזור הרחם, הרירית ממשיכה להתפתח ולשגשג על מנת לאפשר השתרשות של ביצית מופרית.

העובי האידיאלי של רירית הרחם על מנת שתתרחש השתרשות של עובר הינו בין 6 ל-14 מ"מ (אינדיווידואלי לכל אשה).

אם אין הפריה, הפרוגסטרון יורד בפתאומיות ורירית הרחם מתקלפת ומתנתקת מדפנות הרחם – זהו למעשה הדימום הווסתי.

רירית רחם דקה יכולה להוות מכשול בכניסה להריון, כמו גם יכולה להיות הגורם להפלות חוזרות ונשנות. רירית רחם נחשבת לדקה אם בזמן הביוץ עוביה קטן או שווה ל-6 מ"מ.

עם זאת, לא כל אישה בעלת רירית רחם דקה תחווה בעיות פוריות, כיוון שלא רק עובי הרירית חיוני להריון אלא גם מבנה הרירית ואיכותה.

סיבות לרירית רחם דקה בראי הסובאדה

חוסר איזון הורמונלי – ירידה ברמות האסטרוגן או הפרוגסטרון.
גלולות – בעיקר כאלו המכילות פרוגסטרון.
הפרעה באספקת הדם אל רירית הרחם, כמו במצבים הבאים:

התכווצות כלי דם – בעיה בזרימת הדם יכולה להתבטא בצורה של כאב באגן או תחושת קור או חום באגן.
ההורמונים עוברים מהמוח לאברי הרבייה דרך הדם. במצב בו זרימת הדם אל הרחם אינה חופשיה, עלול להיווצר חוסר איזון הורמונלי ברחם ובשחלות.
אנמיה בעקבות הפרעות ספיגה במערכת העיכול.
תזונה דלה בחומרי הזנה ועודפת בסיבים תזונתיים.
גרידות וניתוחים קיסריים מעלים סיכוי להידבקויות בחלל הרחם. הידבקויות אלו מונעות אספקת דם מלאה לרירית הרחם.

רירית רחם מאפשרת היווצרות חיים חדשים על כן היא זקוקה לאספקת דם עשירה ורציפה, מטרת הסובאדה הינה לאפשר תנועה והזנה מיטבית של רירית הרחם בדם וחומרי גלם חיוניים.

כיצד טיפול סובאדה מסייע לרירית רחם דקה

במצב בו ישנם כאבים באזור הבטן התחתונה – עיסוי הרחם יאפשר זרימת דם הרמונית הודות לעבודת הרפיית הסרעפת, המעיים והרחם. כאשר נרגיע ונשחרר את הבטן, הגב התחתון, רצועות הרחם והאגן – נשפר את זרימת הדם והלימפה.
במצב בו הבטן התחתונה קרה למגע וגוון העור חיוור – נפעל לחימום הבטן התחתונה באמצעות עיסוי הרחם בשילוב שמנים מחממים וסאונת אדים.
נשים רבות סובלות מבעיות עיכול, כגון מעי רגיש, אשר מתבטאות ביציאות מרובות. מצב זה מביא לספיגה לא טובה של חומרים חיוניים מן המזון. עיסוי הסובאדה בעל השפעה מיטיבה על איברי העיכול ועל פריסטלטיקה סדירה, אשר מאפשר את הטמעת החומרים החיוניים ועל ידי כך מטפל במצבי אנמיה. כאשר הגוף לא במצב אנמיה ישנה אספקת דם טובה אל הרחם, רירית הרחם מתחזקת וכך גם הסיכוי להריון.
המלצות תזונה מחזקת – כאשר נזהה אשה אשר אינה מצליחה להיכנס להריון או שסובלת מהפלות חוזרות בעקבות רירית רחם דקה – נמליץ על תזונה המכבדת את החום העדין של מערכת העיכול כגון דגנים מלאים ושורשים בעלי גווני אדום-כתום מבושלים כמו בטטה, גזר, דלעת וסלק אשר מזינים את מערכת העיכול ומאפשרים ספיגה של נוטריינטים חיוניים. זה יאפשר חיזוק ברמת הדם כך שגם אספקת הדם אל הרחם תתעצם והסיכוי להיכנס להריון יגבר.

מפגש אישי עם מטפלת סובאדה יאפשר לה להתאים את הטיפול באופן המיטבי עבורך.

The post רירית רחם דקה first appeared on קהילת מטפלות סובאדה בישראל.

The post רירית רחם דקה appeared first on קהילת מטפלות סובאדה בישראל.

פי ( התחתון ) וליבי שווים – צוואר הרחם כמורה דרך

תמי טסלר — Fri, 06 May 2022 19:33:03 +0000

בשיחה עם אשה עדינה, ומלאת החסד והתבונה שהגיעה לטיפול סובאדה השבוע עלתה בי שאלה שהלכה איתי לאורך כמה ימים. האשה הגיע כדי ליצור מחדש קשר עם הרחם, אחרי שבעקבות טראומה כנערה היא ניתקה ממנה מגע.

במהלך טיפול הבטן הרגשתי שיש סיכוי שהן יחזרו לדבר אחת עם השניה ואולי גם יתחילו לשתף אחת את השניה, בסודות שלהן.

כמה סודות אנחנו שומרות מעצמינו?

כמה כנות דרושה כדי שנהיה עם עצמינו בקשר?

השאלה על הכנות העלתה בי נושא שכמיילדת מאוד אהבתי לחקור והוא הקשר שלנו עם צוואר הרחם, שהוא החלק התחתון של הרחם שלנו – החלק שפונה אל העולם, החלק שבולט לתוך הנרתיק ויש לנו אפילו אפשרות לגעת בו.

צוואר רחם שלא נפתח בלידה

אחד הדברים הכי מתסכלים בלידה הוא צוואר רחם שלא נפתח.

לפעמים יש ירידת מים ימים רבים וצירים אין, ולפעמים יש צירים וצירים וצירים ופתיחה אין. במקרים כאלו התסכול של האשה הוא גדול (וכמובן גם של המיילדת). לפעמים היינו מנסות כל כך הרבה דברים ושום דבר לא היה עוזר והצוואר נשאר סגור.
אני מאמינה שהגוף הוא תמיד בעדינו, מבחינתי זו אקסיומה.

גם אם הגוף לא מתנהג כפי שהיינו רוצות, הוא מנסה לומר לנו דבר מה. תמיד. הוא רוצה לכוון אותנו. בגלל הקושי האדיר, לעיתים, להבין מה הוא רוצה אני הולכת לחפש במשמעות המילים.

אני חושבת שהעברית היא שפה מקודדת. יש מילים שממש יכולות להנחות אותנו היכן לחפש את התשובות, אם אנו לא מוצאות אותן בדרכים אחרות.

ישנן שתי מילים שבעולם הלידה מאוד נוכחות: האחת היא צוואר (הרחם כמובן) והשניה היא פתח או פתיחה. צוואר הרחם נקרא גם הפי התחתון.

שני הצווארים

אתחיל בצוואר.

לא בכדי לשני מקומות שונים בגופינו אותו שם.

יש לנו שני צווארים.

שניהם בחלקי הגוף הצרים שלנו.

אחד למעלה והוא קשור לביטוי שלנו.

ביטוי הקול הייחודי שלנו.

הוא קשור גם לכניסה לתוך גופינו – אוכל והזנה מכל סוג.

הצוואר השני, למטה, הוא החוצץ בין הנרתיק הפתוח לעולם, לבין הרחם הסגורה – המערה הכי עמוקה שלנו.

הצוואר התחתון אם כן, הוא השומר שלנו – שומר המערה, שומר האש, שומר הסודות.

שני הצווארים שלנו מחברים אותנו לעולם.

יש בינהם הרבה דמיון והרבה שוני ולכל אחד תפקיד אחר.

הצוואר העליון מאפשר לאוכל להכנס אל הגוף שלנו ולהפוך למי שאנחנו וברמה האנרגטית לתפיסות ואמונות חדשות להכנס לתוכנו. הצוואר התחתון מאפשר לזרע להכנס אלינו, להתאחד עם הביצית, ואז לאפשר לייצור חדש לגמרי להתגשם בתוכנו.

שני הצווארים שלנו יכולים להסגר ולהפתח.

צואר אחד בחוץ – כל אחד שמסתכל על ייצור אנושי רואה אותו, ואילו השני נמצא עמוק בפנים, כמעט סודי, וגם אנחנו הנשים לרוב לא יודעות איך הוא מרגיש או איך הוא נראה.

עובדה סופר חשובה שלמדתי בלידות היא שבניגוד לזה העליון, לצוואר התחתון יש חיים עצמאיים.

אנחנו לא מחליטות עליו.

מה הכוונה שיש לו חיים עצמאיים?

אנחנו לא יכולות לומר לו אופן ססמי היפתח.

למעשה, כל צירי הלידה מתרחשים כדי שהדבר הזה יקרה.

אי אפשר ללדת עם צוואר סגור.

מכיון שכבר אמרתי כאן שאני מאמינה שהגוף שלנו תמיד בעדינו, (גם כשהוא לא עושה מה שאנו רוצות) אז איך זה יכול להיות שהצוואר לא נפתח אם זה תפקידו בלידה?

איך קורה שיש תהליך פיזיולוגי שאמור לקרות והצוואר מסרב לו?

לפעמים הצוואר ירצה לשמור עלינו ולא יסכים להפתח, לפעמים יהיו בו זיכרונות שלא יאפשרו לו להיפתח.

פעמים רבות לא תהיה לנו גישה אל הסיבות העמוקות שגורמות לו להתנהג כך או אחרת, ונכון, ממש לא קל להכיל את זה.

הפתיחה

ביחד עם הסקרנות שעלתה בי כמיילדת לגבי הצוואר, אניח כאן מילה דומיננטית נוספת בשדה הלידה והיא "פתיחה".

בחדר לידה זו המלה הכי נשאלת והכי נאמרת .

מה הפתיחה? כמה פתיחה? איך הפתיחה לא התקדמה? מה יעזור לפתיחה? כולנו רוצות שהצוואר ייפתח והתינוק יוולד.

בצוואר הרחם יש תמיד פתח.

דרך הפתח הזה נכנס הזרע ומטייל דרך הרחם לחצוצרה שבה בעצם מתרחשת ההפרייה. הפתח הזה, יהיה בדיוק אותו הפתח שדרכו אמור לצאת התינוק בזמן הלידה. אבל , לשם כך , אם לא היו עד כה מספיק פלאות שגרמו לדבר הזה לקרות (הפרייה, התפתחות העובר וכו) בלידה הצוואר אמור להעלם ממש, כדי שיהיה פתח מספיק גדול עבור התינוק.

כלומר,

האיבר המופלא הזה שהוא חלק מהרחם שלנו אבל גם שריר עצמאי בפני עצמו והקוטר שלו הוא משהו כמו ארבעה ס"מ – אמור להעלם לחלוטין בלידה כדי שהפתח יהיה מספיק גדול עבור התינוק. זאת אומרת – יכולת הפתיחה הצווארית היא בילט אין באיבר עצמו.

הפיזיולוגיה שלנו מתוכננת כך שיש כאן איבר ששומר עלינו, עומד בשער ומחליט בעצמו.

כאשה בוגרת בת 53 אני מבינה יותר ויותר שכשיש לפני שער, יש לפני הזדמנות להתפתחות.

אני חושבת שההתפתחות שלנו היא מהות הלידה.

התפתחנו כציבילזציה אנושית כי נולדנו ושוב נולדנו ושוב נולדנו ושוב ושוב.

אנו מתפתחים כיחידים בעלי ייחודיות שאין שניה לה גם בזכות הלידה.

בזכות העובדה הפשוטה שנולדנו, (לא משנה באיזו דרך), אנו יכולים למלא את הייעוד הראשוני של הנשמות שלנו שהוא התפתחות. המעבר בשער הזה, בלידה, מאפשר לעובר להגיע לשלב הבא שלו, וליולדת להתפתח ברבדים רבים נוספים. כלומר, הצוואר נמצא בשער חשוב ומשמעותי.

(וניתן מקום לפחד ואולי לתסכול שעולה – זה נורא מפחיד אם אני מבינה שאני לא יכולה להחליט עליו! איך זה יכול להיות? מה, הוא לא קשור אלי? יש לנו רצונות נפרדים?)

צוואר הרחם כמורה דרך

כדי להבין את זה בעוד רובד נחזור רגע אל ההנחה שלי שצוואר הרחם הוא עצמאי ואל מהות ההבדלים בין הצווארים.

הצוואר העליון עושה בד"כ מה שאנו מבקשות ממנו גם אם זה לא בדיוק מה שמתאים לנו. לא תמיד אנו מדברות את שעל ליבנו, כלומר לא תמיד מה שיוצא מאתנו הוא אמיתי או מדויק וגם, לא תמיד אנו מכניסות לגוף ולנפש הזנה שטובה לנו. התקשורת מהצוואר העליון יכולה להיות זורמת וקולחת אבל לא בהכרח לבטא אמת.

לפעמים יצאו מהצוואר העליון שלנו החוצה דברים שלא בחרנו להוציא כמו במקרה של אפצ'י, שיעול, הקאה או צעקה אבל בד"כ הכניסה והיציאה יהיו כן בשליטתנו.

לא כך קורה בחלק התחתון שלנו.

אמרתי כבר שצוואר הרחם הוא החיבור בין העולם (שהנרתיק פתוח אליו), לבין הרחם שהיא המערה העמוקה והשמורה שלנו.

העצמאות שלו נובעת דווקא מהחיבור המאוד עמוק למי שאנחנו.

מהצוואר התחתון שלנו נקבל כנות, שהיא מצרך חובה בהתפתחות שלנו .

אם נקשיב בלידה למה שמספר לנו הצוואר נוכל אולי למצוא עוד רמה של כנות עצמית, כלומר להפתח כלפי עצמינו בעוד רובד.

לא תמיד קל לנו להתבונן על עצמינו בכנות אבל הלידה מאפשרת לנו את זה וההתפתחות שלנו מחייבת את זה.
הלידה מאפשרת לכל החלקים שלנו וכל הרבדים שלנו ביטוי. לא תמיד קל לנו (או לסביבה שלנו) לפגוש את זה.

הלידה מאפשרת לנו, דרך הגוף, להבין את עצמינו ואת הדרך שלנו בעוד רבדים.
אנחנו יולדות ומשנות צורה.

הלידה מחייבת אותנו להימתח, להתגמש, להתרחב – כלומר להתפתח.

היא מאפשרת לנו לקחת אחריות והצוואר האהוב שלנו מאפשר לנו להתבונן על עצמינו בכנות.

הכנות מאפשרת לנו להתייחס אל עצמינו בחסד וחמלה ובסופו של דבר תומכת אותנו בלאהוב את מי שאנחנו.

The post פי ( התחתון ) וליבי שווים – צוואר הרחם כמורה דרך first appeared on קהילת מטפלות סובאדה בישראל.

The post פי ( התחתון ) וליבי שווים – צוואר הרחם כמורה דרך appeared first on קהילת מטפלות סובאדה בישראל.

סובאדה והסאקרום

איריס גומס — Thu, 03 Feb 2022 10:38:29 +0000

פגיעה בסאקרום היא דבר יחסית נפוץ, בעיקר בילדות, מנפילה חזקה על האגן או על עצם הזנב. לרוב נזכור את הנפילות האלו שצרבו עמוק את תחושת הכאב העז. מה שאנחנו כנראה לא יודעות הוא שפגיעה כזו, בעיקר בתקופת הילדות והנערות, יכולה להיות בעלת השפעה גדולה על בריאות האשה במהלך חייה ובמיוחד בתקופת הפוריות.

המילה סאקרום מגיעה מהמילה sacred. היא כונתה "עצם קדושה" על ידי הרומאים והיוונים. ביוונית המילה התייחסה גם למשמעות "temple" – שפירושה מקדש. בזמנים קדומים העצם היוותה כמו מקדש במובן שהיא חלק מהמבנה בו שוכנים הרחם והשחלות – האיברים המקודשים של הרבייה.

נכיר את עצם הסאקרום

הסאקרום (עצם העצה) היא עצם בצורת משולש הממוקמת בבסיס עמוד השדרה ומחוברת לעצמות האגן (האיליום) באמצעות מפרק. בקצה התחתון מחוברת אליה עצם קטנה נוספת המוכרת בשם עצם הזנב. הסאקרום מורכבת מחמש עצמות נפרדות המתאחות לעצם אחת במהלך שנות העשרים. בכל צד של הסאקרום יש ארבעה פתחים המכונים פוראמנים ודרכם עוברים עצבים וכלי דם.

חשיבות הסאקרום מבחינה פיזית היא קודם כל בחיזוק וייצוב מבנה האגן – הסאקרום מהווה נקודת עוגן כך שעמוד השדרה מתחבר לאגן ומאפשר יציבות לליבה שלנו. עצם הסאקרום היא זו שנושאת את משקל פלג הגוף העליון בישיבה או עמידה.
בנוסף, לסאקרום יש תפקיד עיקרי בשמירה על האיברים הפנימיים באזור (שלפוחית השתן, המעי הגס ואיברי הרבייה) ותפקוד מערכת העצבים של איברים חשובים אלו. בהקשר הזה מעניין לדעת שאצל נשים הסאקרום רחב, קצר ומעוקל יותר בחלק העליון שלו – זאת לעומת הסאקרום הגברי שהוא ארוך, צר ושטוח יותר.

איך פגיעה בסאקרום יכולה להשפיע על הבריאות שלנו

מכה חזקה בסאקרום תגרור אחריה יצירת רקמה צלקתית באזור. אם האזור לא יטופל סמוך לאירוע, הדבר עלול להשפיע על הגדילה של העצם בהמשך ולגרום להתאחות לא תקינה. ההתאחות הבעייתית של העצם יחד עם הרקמה הצלקתית יכולות להשפיע על תפקוד העצבים העוברים דרך הסאקרום.

מכה חזקה בסאקרום, בילדות ובכלל, יכולה גם להשפיע על מיקום הרחם. בין הסאקרום לבין הרחם מחברות הרצועות האוטרו-סקראליות. בעקבות נפילה חזקה על האגן ובפרט על אזור הסאקרום, הרחם יכול לצאת מאיזון ולשנות את מיקומו לאחד הצדדים. זה יקרה בגלל שינוי ברצועות – בצד אחד הן יימתחו מדי, ובצד השני יתכווצו, וכתוצאה מכך ייגרם לחץ על כלי דם, עצבים וצינורות לימפה. כל זה עלול להוביל למגוון רחב של בעיות גינקולוגיות כגון בעיות פריון, הפלות חוזרות, כאבי מחזור, הריונות קשים וסימפטומים חמורים של גיל המעבר.

בנוסף, עצב הפודנדל, שאחראי בין היתר על עצבוב איברי המין, יוצא מהסאקרום ושולח סיבים שעוברים דרך הגומות שעל העצם וגם דרך עצם הזנב. פגיעה בסאקרום ו/או בעצם הזנב יכולה לגרום ללחץ ולהשפיע על פעילות העצב – כלומר להשפיע על כאב באברי המין, על היכולת להגיע לאורגזמה, וכן להשפיע על החדות והעוצמה של תחושת האורגזמה.

העצב הפודנדלי גם אחראי על עצבוב ותפקוד הסוגרים האחראים על מתן שתן וצואה וכך נוכל לראות בעיות של דליפת שתן (בעיקר אחרי לידה), שלפוחית רגיזה או עצירות כרונית.

חשיבות הטיפול בסאקרום בסובאדה

בטיפול סובאדה אנו מקדישות תשומת לב מיוחדת לעבודה על הסאקרום יחד עם אזור עצם הזנב. בעבודה שלנו אנו מעסות את הסאקרום, מגמישות ומחזקות את הרצועות שתומכות בו ומאפשרות לזרימת הדם והעצבים להתחדש ולהתרחב. אנו מותחות את רצועות עצם הזנב ועובדות ישירות על עצב הפודנדל.

גם במהלך הריון עבודה רגישה ועדינה על הסאקרום ועצם הזנב תאפשר הקלה על כאבי גב ולידות קלות ומהירות יותר. בגלל הרגישות העצבית הרבה של האזור, חשוב לקבל טיפול בסאקרום במהלך הריון, ובכלל, רק ממטפלת שהוסמכה לכך.

The post סובאדה והסאקרום first appeared on קהילת מטפלות סובאדה בישראל.

The post סובאדה והסאקרום appeared first on קהילת מטפלות סובאדה בישראל.

בין שתי הסרעפות

מיכל רוזן — Fri, 31 Dec 2021 08:26:09 +0000

בסוף זה הכל עניין של נדל״ן, כמה מקום תופס העובר בהריון ואם אפשר בכלל לנשום בצפיפות הזו.

אנחנו כאן כדי להציע עוד מקום באגן ולאפשר לך עוד תנועה לסרעפת ועוד נשימה, מה, לא תקחי?

אז בפעם הבאה שאתן שואלות אותי בשביל מה לעשות עיסוי בהריון, אני ישר מצטטת את אחת המורות שלנו:

‏We are here to offer space‎ (אנחנו כאן כדי לאפשר מרחב)

ששת הפלאים של הסרעפת

‏‎מועדון המעריצים של הסרעפת וביניהם אני… מונה שש סיבות שהופכות אותה לאחד השרירים המגניבים ביותר בגוף האנושי:

אנחנו יודעים לשלוט על התכווצות הסרעפת, אבל היא מתכווצת גם מבלי שנשים לב ומבלי שנוכל לשלוט עליה.
הסרעפת מסייעת לנו להניע את בית החזה ואת עמוד השדרה. הגידים שמחברים אותה לעמוד השדרה ולצלעות "מושכים" אותם בעדינות כשאנחנו שואפות אויר ומאפשרים לנו תנועה משופרת.
הסרעפת חברה במועדון מיוחס של שרירים שמאפשרים לנו יציבה דינמית. היא עובדת יחד עם שרירי רצפת האגן, הבטן והגב התחתון כדי לתמוך בגוף בזמן תנועה.
לנשימה סרעפתית איטית יכולת מופלאה להרגיע את מערכת העצבים, להתמודד עם סטרס ולהעביר אותנו אל מצב פארא-סימפטטי.
הסרעפת ממוקמת כמו כיפה מתחת לכלוב הצלעות. קרקעית האגן ממוקמת במקביל אליה ונקראת הסרעפת התחתונה. ממש כמו רצפה ותקרה. כשהן עובדות בתיאום ובסינרגיה, הן משפיעות אחת על השניה. כשניקח אויר בשאיפה והסרעפת תרד מטה – גם רצפת האגן אמורה להרפות ולהשתחרר. כשנוציא אויר והסרעפת תעלה, היא אוספת איתה את רצפת האגן מעלה. נשימה סרעפתית איטית יכולה להפחית כאבים ברצפת האגן.
לתרגול וטיפול שמתמקדים בסרעפת (כמו יוגה, פיזיותרפיה, סובאדה, ארויגו וכדומה) יש את היכולת לצמצם משמעותית בעיות בשליטה על הסוגרים ולהשפיע משמעותית על כאבי גב תחתון ותפקוד כללי.

טפלו בסרעפת שלכן. תהיו טובות אליה.
בתוך כל העומס…להפחית סטרס, לקחת נשימה עמוקה.

The post בין שתי הסרעפות first appeared on קהילת מטפלות סובאדה בישראל.

The post בין שתי הסרעפות appeared first on קהילת מטפלות סובאדה בישראל.

תחושת בטן

הגר שרביט — Mon, 11 Oct 2021 12:30:36 +0000

אני יושבת וחושבת איך אתחיל לכתוב על עולמה הפנימי האינטיליגנטי והמופלא של הבטן שלנו, אני מסתכלת על הדף הריק ולא יודעת מאיפה להתחיל, הרי יש כל כך הרבה מה לומר… אני מבינה שהראש שלי לא יצליח לכתוב את זה, אז אני יורדת מטה ומתיישבת בתוך הטבור שלי, נשארת מקשיבה עד שהבטן שלי תתחיל לכתוב בעצמה.

אני נושמת לבטן ומרגישה אותה פועמת בנועם וברכות עם כל נשימה שלי. מחשבותיי מתמוססות ותודעתי נמסה אל עדינותה של הפעימה הזו. אני נרגעת. מעורסלת בזרועותיה של בטני ואני כמעט נרדמת. השאיפה שלי מרחיבה את עורי ופותחת את הבשר הרך והשרירי שעוטף את בטני. הנשיפה לעומתה, אוספת אותי פנימה. היא מרככת את כולי ומזמינה אותי לנזול אל תוך המים השקטים בבטני שמוחזקים היטב ע"י גבולותיה היציבים של קערת אגני.

ככל שאני ממשיכה לשאוף אני שומעת את איבריי הפנימיים נושמים בהקלה מהצפיפות השגרתית, מוקירים תודה על חיוניות חדשה הממלאת אותם חיים.

ככל שאני ממשיכה לנשוף האיסוף הפנימי מעמיק אותי אל שורשיי הליבה שלי ואני נוגעת לרגע בעולמו הנסתר והחשוך של האינסוף.

לאט לאט נוכחותי ממלאת את בטני מכל הכיוונים. אני מרגישה יותר ויותר בטוחה ורגועה עד שאני ממש נחה בתוכי, מניחה את תודעתי במרכז גופי והיא נעטפת בין רכותם הנוזלית והחלקלקה של איבריי הפנימיים.

מעוגנת היטב שכמותי אני מחליטה לצאת אל העולם הגדול ולחקור מעט סביב.

אדמת אגני מגנה עלי ומאריכה שורשים מצוואר רחמי ועד קצות אצבעות רגליי. ראשי הבהיר פוקח את מחושיו על מנת להיפגש עם העולם המרגש שמחוצה לי. נקבוביות עורי פתוחות לרווחה, מנכיחות את גבולות גופי לכדי מיזוג בין פנים וחוץ.

ליבי המתוק רך וגמיש, מחובק בין ריאותיו, פגיע ומעט מפוחד, סוף סוף מקבל מהבטן אדמת ליבה יציבה בכדי להרפות על הסרעפת רצפתו היקרה. הוא מוסר את משקלו באמון מלא אל הקרקע היציבה שהתגלתה תחתיו, מוכן להיפתח בנוכחותו הבלתי מתפשרת לאהוב.

בשקט מלא שלווה אני פועמת את קצבה הטבעי של המערכת הפרא סימפתטית שלי. עצב הואגוס שלי מעצבב בנחת ומאפשר תקשורת בריאה. האוטונומיה שלי מונשמת מהמקור ואני מרגישה בבית.

עדיין מעוגנת בתוך ליבתי, אני מגלה שמלבד אדמתה היציבה של בטני חי בה גם פחד ומעט דאגה. אני מורידה עוגן רך ובטוח ונשארת מרגישה את רגשותיי. פתאום הפחד כבר לא מרגיש לבד, והדאגה גם היא לא לבדה. נפתחת בפני הזמינות המענגת להרגיש בפשטות, מבלי לפחד מהפחד או לדאוג מהדאגה.

אני ממשיכה לשהות בתוך מה שמתהווה במרכז גופי. חלקיי הרבים ממשיכים להסתנכרן לשם רווחה פנימית. אני מתמסרת לקצבה האיטי של בטני, עד שצלילי העיכול מבשרים לי על מי מנוחות.

מכאן אני שומעת את המחשבות שלי, יכולת ההתבוננות שלי מתחדדת ואני יכולה לחוות את טונוס הרקמות המשתנה בהתאם לאופי המחשבה. כך ללא מאמץ אני מגלה עוד על ההתמזגות בין גוף ונפש.

אני מתענגת על הרגע החולף הזה, אשר מלאי המוחות בגופי מקיימים הומאוסטזיס בתקשורת מקרבת.

יודעת עמוק שהתאים שלי מפנימים גופנית את ההקשבה הזו.

הבטן שלנו היא האינטיליגנציה הרגשית שלנו, אותה אנו מכנים כ- אינטואיציה.

"מתהפכת לי הבטן "
"אני לא מעכלת את מה שקרה "
" יש לי פרפרים בבטן "

השימוש במפשטים אלה ועוד דומים להם מראה לנו כי ההתייחסות שלנו למערכת העיכול היא הרבה מעבר להתייחסות פיזיולוגית בלבד.

הבטן מלאה במאות מיליוני תאי עצב הנמצאים במעיים ולאורך צינור העיכול, מהוושט ועד פי הטבעת.

עצבים אלה יוצרים מערכת עצבים שלמה המתנהלת באופן כמעט עצמאי מול מערכת העצבים הראשית שאנו מכירים כ- מוח וחוט השדרה. מספר עצבי המעיים גדול ממספר העצבים הנמצאים בחוט השדרה, מה שהופך את הבטן למוח נוסף בגופנו.
המוח השני. המוח שבבטן.

המוח שבבטן מנהל את כל שלבי תהליך עיבוד המזון וספיגת החומרים המזינים שבו, הוא גם מאפשר לנו לחוש את עולמה הפנימי של הבטן שלנו.

80% מהסיבים בעצב הראשי של האיברים הפנימיים (עצב הואגוס) מובילים מידע מהבטן אל המוח ולא להיפך.

מה זה אומר?
שהבטן שלנו קובעת את המצב הרגשי והמנטלי שלנו.
היא משפיעה על תפיסת עולמנו,
על אופי המחשבות,
על התוכן שלהן,
על תחושת הבהירות והמיקוד או הערפול והבלבול.

זה מה שאנחנו מכנים "תחושת בטן".

הבטן משפיעה על איכות החיים שלנו ברבדים העמוקים והשטחיים ביותר.

חלק גדול מהרגשות שלנו מושפע מהעצבים שבבטן, הרווחה הרגשית שלנו מושפעת מהמסרים שעוברים מהבטן אל המוח. שני אלה משמשים כמראה אחד לשני, כשיש איזון וכאשר מופר האיזון הם ישפיעו זה על זה.

הבטן מקבלת אינפורמציה חושית – מעבדת אותו, מעכלת ומשחררת את המיותר,
ברובד הפיזי, המנטאלי, הרגשי והאנרגטי.

ניתן לשאול את עצמנו – מה מזין אותי? מה בריא לי?
אוכל, מידע, אנשים, סביבה, רגשות, מחשבות, צלילים, מילים, מפגשים, טעמים, ריחות, מגע, מראות…
את כל אלה ועוד אנחנו מעכלים.

מודעות אל הבטן הרכה שלנו מפתחת תודעה המקשיבה לצרכים העמוקים ביותר, תודעה היכולה לממש את הרצונות שלנו.
הבטן מדברת בשפה של תחושת ורגשות ולכן היא מבקשת מאיתנו להרגיש את הגוף. זוהי אינטיליגנציה מופלאה שכוסתה בהרבה שכבות של מחשבות.
בעת זיקוק ההקשבה אל פנים גופנו, ניתן ללמוד שפת גוף המתמסרת לאינטגרטיביות של הגוף והנפש, זו מזמינה אותנו להתעורר אל רובדי מציאות נוספים.

מעומק האדמה האנושית שאנחנו אל תודעת רוח מחוברת אלעל ומעוגנת בתוך גוף.

The post תחושת בטן first appeared on קהילת מטפלות סובאדה בישראל.

The post תחושת בטן appeared first on קהילת מטפלות סובאדה בישראל.

שחלות – איזון ביוץ ויצירה

ורד לבון — Tue, 07 Sep 2021 06:27:31 +0000

הנשים שמגיעות אלי לקליניקה מביאות איתן את הסיפור שלהן. כשיש חזרתיות מסויימת של הסיפורים האלו בתקופת זמן קצרה, עולה בי חשק לכתוב על זה כדי להאיר את המקום עבורי ועבור כולן.
נשים חוות כל מני דברים שקשורים לשחלות שלהן: שחלות פוליציסטיות, כאבים בזמן ביוץ, כאבים בשחלה מסויימת, ויש כמובן עוד…

המסר של השחלות

המסר של השחלות בעיני – הוא איזון, קצת כמו מאזניים פנימיים שיש לנו בגוף. השחלות מבקשות מאיתנו לשים לב לאיזונים בחיינו –היכן אנחנו משקיעות את עצמנו ונותנות את תשומת הלב והזמן שלנו, והיכן, אולי, קצת מזניחות.
כשכואב לנו באחד הצדדים זה יכול לרמז על נושא מסויים שכדאי לתת לו תשומת לב. לדוגמא – כאבים בשחלה השמאלית – משוייכים לחלקים שקשורים ליצירה, נשיות, לקשר שלנו עם היצירה והנשיות, הביטוי שלהן בחיינו או היעדרו, וגם לאופן שבה אנו תופסות את הנושאים האלו.
כאבים בשחלה הימנית – משוייכים ליכולת להוציא דברים לפועל, להביא את החלומות שלנו למימד הארצי , להוריד אותם לקרקע, ולמה שאולי אנחנו תופסות כאנרגיה זכרית.

הביוץ

הביוצים שלנו מתרחשים כשביצית, אחת, הגדולה ביותר מבין כל הביציות בשחלה, זו שגדלה והפכה להיות בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר ליצור עובר, פורצת את השחלה .לחלל הבטן, שם תאסוף אותה החצוצרה אל הרחם ומשם תשדר אותותיה אל זרע, שאולי יצלח את המסע כדי להתאחד איתה ולהתפתח לעובר ולתינוק.
הביצית החודשית שלנו מהווה את הפוטנציאל לפריון שלנו, בכל תחום שנבחר. זה יכול להיות ילדים וזה יכול גם להיות יצירה משמעותית אחרת שנובעת מתוכנו.

השפעת מיקום הרחם על השחלות

כשהרחם שלנו לא במקומה, מה שיכול לקרות מהרבה מאוד סיבות, השחלות, שמחוברות אליה עלולות גם הן לזוז ממקומן הטבעי, ולהשפיע על המאזן הפנימי.
כשזרימת הדם לשחלות אינה מספקת, ההורמונים שאחראים על כל הפעילות המחזורית וגם כמובן על הביוצים, יתקשו לעשות את עבודתם. ההורמונים האלה עוברים בדם שלנו, וצריכים שהמעברים יהיו פנויים ובזרימה טובה, אל השחלות ומהשחלות.

סובאדה – גוף ונפש למען הריפוי

עבודת המגע בטיפול סובדאה, מסייעת להזרים את הדם אל הרחם והשחלות, להשיב את הרחם למקומה, ואת האיזון ההומונאלי והאיזון הפנימי לגוף.
בנוסף, חלק משמעותי מהטיפול הוא ההקשבה לאישה – מה היא מספרת על הגוף שלה, החיים שלה. לעתים נשים מגיעות עם אבחנה רפואית – ואז נרצה להבין מה האבחנה הזו מספרת לנו, ולאישה. הגוף שלנו פועל בסינכרון מופלא עם הנפש, גם אם לעתים מרגיש לנו שזה ממש לא המצב.
הגוף מתעקש ומבקש מאיתנו, להפוך כל חלקה שאולי הזנחנו והסתרנו או שהעדפנו להתעלם ממנה ולהדחיק אותה.יכולות להיות פעמים שזה יהיה לנו ממש קשה ובאותה נשימה גם ממש מתגמל, כשרבדים של חוכמת הגוף מתחילים להתגלות לנו.
הריפוי מתרחש במעבר בין הגוף לנפש ובחזרה לגוף. הוא קורה כשאישה מבינה שהיא צריכה לזנוח עבודה תובענית, לאפשר לעצמה שעה של הפוגה והזנה עצמית, לתת לשפע וליצירה האישית שלה ביטוי בעולם ולא לשמור אותו רק לעצמה ולהתחבר ליצר החיים והתשוקה שמניעים אותה לפעולה.
כל מה שכתבתי לא קורה כמובן ברגע, אלו דברים שדורשים תהליך, זמן הבשלה וכל אישה עושה את השינוי בקצב שנכון לה, לנפשה ולגופה.
אחד החלקים שאני אוהבת בטיפול הוא להזכיר לנשים שהן, הן המרפאות של עצמן – שזה בכוחן, בידיים שלהן בין אם דרך עיסוי הבטן והאגן, סאונת אדים לאגן, או באמצעות פינוי הזמן ליצירה, טבע, מנוחה וחברה טובה.
אז מה השחלות שלך מספרות לך?

The post שחלות – איזון ביוץ ויצירה first appeared on קהילת מטפלות סובאדה בישראל.

The post שחלות – איזון ביוץ ויצירה appeared first on קהילת מטפלות סובאדה בישראל.

מיקום הרחם

גלית בראלי — Mon, 21 Jun 2021 19:46:43 +0000

פעם, לפני הרבה פחות שנים ממה שאולי הייתן מדמיינות, חשבתי שהרחם שלי נמצאת כאן, במקום שמסומן בעיגול הסגול בתמונה.

זה היה נשמע לי מיקום הגיוני בשבילה, ככה במרכז הבטן. הרי כשאישה בהריון רואים אותה, את הרחם שלה, בולטת כמו עיגול במרכז הבטן, לא?

מאז שאני מטפלת בנשים וברחם, אני לומדת עד כמה זה נפוץ, שכמוני יש המון. אנחנו לא מכירות את המיקום של הרחם שלנו, וגם אם למדנו פעם אנטומיה ופזיולוגיה, עדיין קשה לנו לשים את הידיים שלנו על המקום שבו אפשר להרגיש אותה.. זה כל כך הרבה יותר נמוך ממה שחשבנו!

ולמה בעצם זה חשוב, לדעת איפה הרחם שלנו נמצאת?

אז קודם כל זה לא חשוב לכולן. יש כאלה שהמחשבה על האיברים הפנימיים שלהן לא נעימה להן, או אפילו מפחידה.
אבל לאלו מכן שחשוב להן להתחבר אל הרחם שלהן, אל האנרגיות שלה, אל כוחות היצירה וההטמרה שלה, אל הידע הפנימי הקדום שהיא נושאת – השלב הראשון הוא הרבה פעמים לדעת היכן היא נמצאת.

ולאלו מכן שהרחם שלהן משפיעה על חייהן ומנתבת אותם בכיוון פחות רצוי, אם באמצעות כאב פיזי, או נפשי, מחסור או אובדן – השלב הראשון ביצירת מערכת יחסים חדשה ומיטיבה עם הרחם – הרבה פעמים יעבור בהיכרות איתה.

ללמוד לגעת בה, לנשום אליה. לוודא שהיא אכן במקום הנכון והמתאים, שהיא מקבלת את כל זרימת הדם שהיא ראויה לה, שהיא מצליחה לפנות את הפסולת שהיא מייצרת בצורה מיטבית.

להבין למה היא זקוקה ודרך ההבנה הזו, להבין למה כל אחת מאיתנו זקוקה, כאישה, כאדם, כחלק ממשהו גדול יותר.

גם אם הרית בעבר, אם ילדת. גם אם את מרגישה שכבר עברו דרכך כל הילדים שנועדו לך. גם אם עדיין לא.
גם אם לא.
גם אם בחרת שלא להרות בחיים האלה.
גם אם את בשנות הפוריות שלך, ביציאה מהן, או שכבר עברת במנהרה והגעת לגיל הבינה והבשלות.
גם אם הרחם הפיזית שלך כבר אינה בגופך.
היכולת של אישה להתחבר לרחם שלה מביאה איתה מתנות ותובנות בכל שלב ובכל זמן.

הטיפול בסובאדה, גם אם הוא נעשה כמעט ללא מילים, הוא תמיד גם לימוד. כחלק מהטיפול תלמדי להכיר את מיקום הרחם שלך, לגעת בה, ולייצר רמה נוספת של חיבור איתה. ואולי משם, מתוך החיבור לרחם, תגלי גם רובד נוסף של חיבור אליך.

The post מיקום הרחם first appeared on קהילת מטפלות סובאדה בישראל.

The post מיקום הרחם appeared first on קהילת מטפלות סובאדה בישראל.