קהילת מטפלות סובאדה בישראל​

פילטר למטפלות

קהילת מטפלות סובאדה בישראל​

פילטר למטפלות

אני יושבת וחושבת איך אתחיל לכתוב על עולמה הפנימי האינטיליגנטי והמופלא של הבטן שלנו, אני מסתכלת על הדף הריק ולא יודעת מאיפה להתחיל, הרי יש כל כך הרבה מה לומר… אני מבינה שהראש שלי לא יצליח לכתוב את זה, אז אני יורדת מטה ומתיישבת בתוך הטבור שלי, נשארת מקשיבה עד שהבטן שלי תתחיל לכתוב בעצמה.

אני נושמת לבטן ומרגישה אותה פועמת בנועם וברכות עם כל נשימה שלי. מחשבותיי מתמוססות ותודעתי נמסה אל עדינותה של הפעימה הזו. אני נרגעת. מעורסלת בזרועותיה של בטני ואני כמעט נרדמת. השאיפה שלי מרחיבה את עורי ופותחת את הבשר הרך והשרירי שעוטף את בטני. הנשיפה לעומתה, אוספת אותי פנימה. היא מרככת את כולי ומזמינה אותי לנזול אל תוך המים השקטים בבטני שמוחזקים היטב ע"י גבולותיה היציבים של קערת אגני.

ככל שאני ממשיכה לשאוף אני שומעת את איבריי הפנימיים נושמים בהקלה מהצפיפות השגרתית, מוקירים תודה על חיוניות חדשה הממלאת אותם חיים.

ככל שאני ממשיכה לנשוף האיסוף הפנימי מעמיק אותי אל שורשיי הליבה שלי ואני נוגעת לרגע בעולמו הנסתר והחשוך של האינסוף.

לאט לאט נוכחותי ממלאת את בטני מכל הכיוונים. אני מרגישה יותר ויותר בטוחה ורגועה עד שאני ממש נחה בתוכי, מניחה את תודעתי במרכז גופי והיא נעטפת בין רכותם הנוזלית והחלקלקה של איבריי הפנימיים.

מעוגנת היטב שכמותי אני מחליטה לצאת אל העולם הגדול ולחקור מעט סביב.

אדמת אגני מגנה עלי ומאריכה שורשים מצוואר רחמי ועד קצות אצבעות רגליי. ראשי הבהיר פוקח את מחושיו על מנת להיפגש עם העולם המרגש שמחוצה לי. נקבוביות עורי פתוחות לרווחה, מנכיחות את גבולות גופי לכדי מיזוג בין פנים וחוץ.

ליבי המתוק רך וגמיש, מחובק בין ריאותיו, פגיע ומעט מפוחד, סוף סוף מקבל מהבטן אדמת ליבה יציבה בכדי להרפות על הסרעפת רצפתו היקרה. הוא מוסר את משקלו באמון מלא אל הקרקע היציבה שהתגלתה תחתיו, מוכן להיפתח בנוכחותו הבלתי מתפשרת לאהוב.

בשקט מלא שלווה אני פועמת את קצבה הטבעי של המערכת הפרא סימפתטית שלי. עצב הואגוס שלי מעצבב בנחת ומאפשר תקשורת בריאה. האוטונומיה שלי מונשמת מהמקור ואני מרגישה בבית.

עדיין מעוגנת בתוך ליבתי, אני מגלה שמלבד אדמתה היציבה של בטני חי בה גם פחד ומעט דאגה. אני מורידה עוגן רך ובטוח ונשארת מרגישה את רגשותיי. פתאום הפחד כבר לא מרגיש לבד, והדאגה גם היא לא לבדה. נפתחת בפני הזמינות המענגת להרגיש בפשטות, מבלי לפחד מהפחד או לדאוג מהדאגה.

אני ממשיכה לשהות בתוך מה שמתהווה במרכז גופי. חלקיי הרבים ממשיכים להסתנכרן לשם רווחה פנימית. אני מתמסרת לקצבה האיטי של בטני, עד שצלילי העיכול מבשרים לי על מי מנוחות.

מכאן אני שומעת את המחשבות שלי, יכולת ההתבוננות שלי מתחדדת ואני יכולה לחוות את טונוס הרקמות המשתנה בהתאם לאופי המחשבה. כך ללא מאמץ אני מגלה עוד על ההתמזגות בין גוף ונפש.

אני מתענגת על הרגע החולף הזה, אשר מלאי המוחות בגופי מקיימים הומאוסטזיס בתקשורת מקרבת.

יודעת עמוק שהתאים שלי מפנימים גופנית את ההקשבה הזו.

הבטן שלנו היא האינטיליגנציה הרגשית שלנו, אותה אנו מכנים כ- אינטואיציה.

"מתהפכת לי הבטן "
"אני לא מעכלת את מה שקרה "
" יש לי פרפרים בבטן "

השימוש במפשטים אלה ועוד דומים להם מראה לנו כי ההתייחסות שלנו למערכת העיכול היא הרבה מעבר להתייחסות פיזיולוגית בלבד.

הבטן מלאה במאות מיליוני תאי עצב הנמצאים במעיים ולאורך צינור העיכול, מהוושט ועד פי הטבעת.

עצבים אלה יוצרים מערכת עצבים שלמה המתנהלת באופן כמעט עצמאי מול מערכת העצבים הראשית שאנו מכירים כ- מוח וחוט השדרה. מספר עצבי המעיים גדול ממספר העצבים הנמצאים בחוט השדרה, מה שהופך את הבטן למוח נוסף בגופנו.
המוח השני. המוח שבבטן.

המוח שבבטן מנהל את כל שלבי תהליך עיבוד המזון וספיגת החומרים המזינים שבו, הוא גם מאפשר לנו לחוש את עולמה הפנימי של הבטן שלנו.

80% מהסיבים בעצב הראשי של האיברים הפנימיים (עצב הואגוס) מובילים מידע מהבטן אל המוח ולא להיפך.

מה זה אומר?
שהבטן שלנו קובעת את המצב הרגשי והמנטלי שלנו.
היא משפיעה על תפיסת עולמנו,
על אופי המחשבות,
על התוכן שלהן,
על תחושת הבהירות והמיקוד או הערפול והבלבול.

זה מה שאנחנו מכנים "תחושת בטן".

הבטן משפיעה על איכות החיים שלנו ברבדים העמוקים והשטחיים ביותר.

חלק גדול מהרגשות שלנו מושפע מהעצבים שבבטן, הרווחה הרגשית שלנו מושפעת מהמסרים שעוברים מהבטן אל המוח. שני אלה משמשים כמראה אחד לשני, כשיש איזון וכאשר מופר האיזון הם ישפיעו זה על זה.

הבטן מקבלת אינפורמציה חושית – מעבדת אותו, מעכלת ומשחררת את המיותר,
ברובד הפיזי, המנטאלי, הרגשי והאנרגטי.

ניתן לשאול את עצמנו – מה מזין אותי? מה בריא לי?
אוכל, מידע, אנשים, סביבה, רגשות, מחשבות, צלילים, מילים, מפגשים, טעמים, ריחות, מגע, מראות…
את כל אלה ועוד אנחנו מעכלים.

מודעות אל הבטן הרכה שלנו מפתחת תודעה המקשיבה לצרכים העמוקים ביותר, תודעה היכולה לממש את הרצונות שלנו.
הבטן מדברת בשפה של תחושת ורגשות ולכן היא מבקשת מאיתנו להרגיש את הגוף. זוהי אינטיליגנציה מופלאה שכוסתה בהרבה שכבות של מחשבות.
בעת זיקוק ההקשבה אל פנים גופנו, ניתן ללמוד שפת גוף המתמסרת לאינטגרטיביות של הגוף והנפש, זו מזמינה אותנו להתעורר אל רובדי מציאות נוספים.

מעומק האדמה האנושית שאנחנו אל תודעת רוח מחוברת אלעל ומעוגנת בתוך גוף.

 

אהבת את המאמר? מוזמנת לשתף!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

עוד מאמרים שווים בבלוג שלנו

קודם
הבא