רצועות הרחם הן מבנים אנטומיים המחברים בין הרחם לבין אזורים שונים באגן. לאחרונה, רצועות הרחם והאפשרות לטפל בהן ולהשפיע באמצעותן על בריאות האישה, קיבלו במה נרחבת ברשתות החברתיות, רצינו לשתף קצת במה שאנחנו יודעות עליהן.
לעיתים, מתייחסים לרצועות התומכות ברחם כמו אל רצועות שמחברות בין השלד לשרירים – למשל רצועת הקרסול
נקע בקרסול נגרם כשרצועת הקרסול נמתחת מעבר ליכולתה ומתבטא בכאב ובדלקת.
לרצועה לוקח זמן להירפא ולעיתים תיוותר בה חולשה והיא תהיה מועדת יותר לנקע נוסף.
רצועות הרחם לעומתה, תומכות ברחם כשהיא בגודל של אגס ובמשקל של פחות מ-100 גרם. הן ממשיכות לתמוך בה
גם כשמשקלה עולה פי 50 במהלך ההריון -ומתרחשת מתיחה עצומה.
הן עדיין ממשיכות לתמוך בה כשהיא חוזרת למשקל הנמוך ולגודל הקטן.
התהליך המורכב הזה
יכול לעיתים לקרות
מספר פעמים
במהלך חייה של אישה
האם יכול להיות שמדובר באותו סוג של רקמה? כאשר במקרה אחד מתיחה קלה פוגעת ברצועה באופן אנוש ולאורך זמן, ואילו במקרה השני – הרצועה נמתחת משמעותית וגם חוזרת לגודלה ולתפקודה הקודמים בקלות יחסית?
כשהתחלנו לשאול את השאלות האלה, מצאנו שרבים כבר שאלו אותן בעבר.
כבר בשנת 1950 ביצע ד”ר רוברט קמפבל [1] בדיקה היסטולוגית של הרצועות האוטרו-סאקרליות
(הרצועות המחברות את צוואר הרחם לאזור הסאקרום) ומצא שהן מבנים מורכבים המכילים, בנוסף לרקמות חיבור, גם אחוזים גבוהים
של שריר חלק, כלי דם, עצבים ולימפה
בשנת 1964 עסקו החוקרים מחרן וגאלב [2] במחקר מעמיק של הרצועה העגולה של הרחם, המחברת את הרחם אל הפות
הם טענו שיש לשנות את שמה ל”שריר העגול”, שכן היא מתנהגת כמו שריר בכל מובן.
פרופ’ פטק בלקנלי [3] ועמיתיה אישרו בשנת 2011 את הממצאים האלו כשהראו שברצועה העגולה יש בין 35-90 אחוזי שריר חלק
פרופ’ רג’יב ראמנה ועמיתיו [4] טוענים על בסיס בדיקות היסטולוגיות ובדיקות הדמיה, שיש ליצור הבחנה בשיח ולכנות את רצועות הרחם והאגן – "רצועות ויסרליות" כדי להדגיש את השוני המבני שלהן מרצועות השלד. גם לגבי הרצועה הקרדינלית (המחברת את צוואר הרחם לצידי האגן) – הם מצביעים על ויכוח בשדה המדעי המתלבט האם נכון לקרוא לה רצועה,כיוון שאחוז רקמות החיבור בה הוא כל כך נמוך.
איננו נשות מדע ואיננו מתיימרות ליצור כאן סקירה מקיפה בנושא רצועות הרחם אך מהמעט שהבאנו, נראה שאפשר לכל הפחות לשים סימן שאלה סביב ההנחה שרצועות הרחם מורכבות מרקמת חיבור בלבד.
ומה כל זה אומר לנו?
האם זה אומר שטיפול ברצועות הרחם משפיע על בריאות האישה?
לפי התוצאות שאנחנו רואות בקליניקות ברחבי העולם,ב-45 השנים מאז שרוזיטה ארויגו החלה להפיץ אתהידע בנושא – בהחלט
אבל המחקר בתחום לצערנו עדיין חסר מאוד.
אחת הסיבות לחסר הזה עלולה להיות התפיסה הרווחת, הנוטה להתעלם מגוף הידע שהובא כאן ולהתייחס אל רצועות הרחם כרקמת חיבור בלבד.
כשלוקחות בחשבון שמדובר ברקמה המורכבת מאחוזים ניכרים של שריר חלק והזנה עשירה של כלי דם –
יש כאן בהחלט בסיס שעליו ניתן
להניח מחקר והבנה מעמיקה יותר של השפעת הטיפול,
במבנים היפים והמורכבים התומכים ברחם שלנו.
[1] Campbell, Robert M. "The anatomy and histology of the sacrouterine ligaments." American Journal of Obstetrics and Gynecology 59.1 (1950): 1-12.
[2] Mahran M, Ghaleb HA. The physiology of the human round ligament. BJOG. 1964;71:374-8.
[3] Kaplan PB, Usta U, Inal HA, Tastekin T, Tokuc B. Neuromuscular morphometry of the uterine ligaments and vaginal wall in women with pelvic organ prolapse. Neurourology and Urodynamics. 2011 Jan;30(1):126-32.
[4] Ramanah R, Berger MB, Parratte BM, DeLancey JO. Anatomy and histology of apical support: a literature review concerning cardinal and uterosacral ligaments. International urogynecology journal. 2012 Nov;23(11):1483-94.
מקורות נוספים
Gabriel B, Denschlag D, Göbel H, Fittkow C, Werner M, Gitsch G, Watermann D. Uterosacral ligament in postmenopausal women with or without pelvic organ prolapse. International Urogynecology Journal. 2005 Dec;16(6):475-9.
Shrivastava T, Vatsalaswamy P, Kumar S. Variation in the histological structure of round ligament of uterus at uterine cornu with age. Int J Anat Res. 2018;6(1.3):4982-86
