יעל התקשרה אלי וסיפרה לי את סיפורה בכמה משפטים.
בלידה השביעית והאחרונה שלה, שהיתה גם הניתוח הקיסרי החמישי שעברה, אירע מקרה חירום ולאחר הוצאת התינוק, כרתו הרופאים את רחמה.
כעת, לאחר תשעה חודשים, היא מבקשת עזרה בתהליך הריפוי שלה.
הסברתי לה על הסובאדה ושיתפתי אותה בתחושתי שעיסוי הרחם יוכל לעזור לה להחלים. יעל לא היתה בטוחה למה הייתה זקוקה ומה היא בדיוק רוצה והחליטה לנסות.
מפגש עם הצלקת
יעל, אישה צנומה ושקטה בת ארבעים לא דיברה הרבה. הסברתי לה שוב על העיסוי וביקשתי שתגיד לי אם אני לוחצת חזק מידי או אם היא חשה כאב. היא הרימה את חולצתה וחשפה צלקת מאוד עבה וגסה שתחילתה מעל הטבור והיא יורדת עד לבטן התחתונה שם מצטלבת עם צלקת נוספת לרוחבו של האגן.
לגעת בכאב
הנחתי את ידי בעדינות על בטנה והחלטתי להתחיל את הטיפול בחבישת שמן קיק. בזמן שהונחה החבישה החמימה על בטנה עבדתי על כפות הרגליים שלה לאיזון המערכת ההורמונלית ומערכת העצבים המרכזית שלה בעזרת רפלקסולוגיה. יעל עצמה את עיניה ונכנסה להרפיה. כעבור עשרים דקות נעמדתי לצידה והתחלתי לעבוד בעדינות רבה על בטנה ולטפל בה באמצעות הסובאדה. תוך שעבדתי על רקמת הצלקת עלה בי עצב עמוק וליבי כאב את הרחם שאיננה. יעל התחילה לבכות. שאלתי אותה אם כואב לה, היא הנידה בראשה ואני המשכתי בעיסוי.
להודות על הטוב
בעוד ידי מונחות על בטנה ואני מרגישה את הכאב שלה, לפתע עלתה בי מחשבה ואמרתי לעצמי "ריבונו של עולם, הנני כאן, כואבת את כאבה של האישה הזו ובו בזמן מודה לך על שהענקת לה שבעה ילדים!". סיימתי את העבודה על הבטן ועברתי לעבוד על הגב.
עם סיומו של הטיפול שאלתי את יעל לשלומה. היא סיפרה על תחושת הניתוק שלה מהאזור הזה בגופה שעבר כל כך הרבה חיתוכים והתעללות, שהרגיש שפלשו אליו וטבחו בו. היא הוסיפה שבמהלך העיסוי היתה זו הפעם הראשונה שהיא הרגישה קשר לאזור "הרחמים".
השחרור, הבכי, המגע, היו כמו מתנה עבורה.
בפעם הראשונה מזה זמן רב מאוד, היא הרגישה שהאזור הזה בגופה מתחיל להתעורר לחיים. חשבתי לעצמי, "זה ברור שזה המגע, אבל ברור גם שהיתה זו הכוונה והמחשבה שהיו בי תוך שנגעתי בבטנה". כשהודיתי לריבונו של עולם על שבעת ילדיה, שהגיעו מתוך רחמה, היא הרגישה את מגע הרחמים ואת הריפוי שהגיע איתו.
כמה חשובות המחשבות, התפילות והעבודה שאנחנו עושות וכמה חשוב המגע.
