ככה פשוט.
לטיפול השלישי, הגיע.ה עם בשורה – "העיסוי הזה שינה את חיי" – כשביקשתי פירוט דיבר.ה על הרגלי התרוקנות לצואה ולשתן, ירידה בתחושות עומס וכאב בבטן ובאגן, אבל בעיקר, להגדרתו.ה, השתפר הקשר שלו.ה עם הגוף. ככה פשוט
מתוך ויקיפדיה: דיספוריה היא מצב רוח של חוסר שביעות רצון או אי-נוחות עמוקה. בהקשר פסיכיאטרי, לדיספוריה עלולים להתלוות דיכאון, חרדה וסערה נפשית. למונח זה משמעות גם בתחושת אי-נוחות עם הגוף, במיוחד במקרים של דיספוריה מגדרית.
האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית תיקנה בשנת 2020 את ההגדרות והבהירה כי "אי-נוחות מגדרית, אינה בפני עצמה הפרעה נפשית. המרכיב הקריטי בדיספוריה מגדרית הוא נוכחות קלינית של מצוקה שמשויכת למצב זה".
בסוף טיפול סובאדה, ראשון או שני, כל מטפלת מלמדת גם עיסוי עצמי – מגע בבטן שלי.
הטיפול העצמי חשוב בעיני, אפילו יותר מהטיפול עצמו. המגע שלי הוא חיצוני. כמו שאני תופסת אותו, הוא נועד כדי לתת ביטחון לאדם לטפל בעצמו. יהיה מגדרו אשר יהיה.
העבודה העצמית לעומת זאת, מתחזקת ומחזקת את מערכת היחסים הלא מדוברת כמעט, גם בימינו, אפילו בימינו – שלי עם עצמי. על סך חלקי, תחושותי ומחשבותי. בימים טובים – לאתגר, לשאול עוד שאלה, לקבל עוד פידבק. בימים קשים – לקרקע, לייצב, להזכיר לעצמי שאני שואפ.ת להיות שלמ.ה, לא מושלמ.ת.
הטיפול בא.נשים חברי הקהילה הלהטב"ית חדש לי. הוא מביא איתו בקשה לרמה נוספת של עדינות ותשומת לב.
לשמחתי, אני מגלה שהרגישות שאני עובדת איתה תמיד בטיפול הסובאדה, מאפשרת כניסה לטיפול באופן הרמוני יותר. המילים לפעמים מיותרות.
המגע עושה את שלו, פותח את הלבבות ומחבר אל הגוף.
ככה פשוט.
העיסוי הזה, דווקא בבטן, דווקא במקום הזה, הכל כך קידמי, רגשי, מטלטל. כשהמטופל.ת יכול.ה לשלוט – במידתיות, בעוצמות, בתדירות. דווקא משם מגיע חיבור אחר. מאפשר לגעת במקומות שאולי עד היום חששנו מהם.
