פעם, לפני הרבה פחות שנים ממה שאולי הייתן מדמיינות, חשבתי שהרחם שלי נמצאת כאן, במקום שמסומן בעיגול הסגול בתמונה.
זה היה נשמע לי מיקום הגיוני בשבילה, ככה במרכז הבטן. הרי כשאישה בהריון רואים אותה, את הרחם שלה, בולטת כמו עיגול במרכז הבטן, לא?
מאז שאני מטפלת בנשים וברחם, אני לומדת עד כמה זה נפוץ, שכמוני יש המון. אנחנו לא מכירות את המיקום של הרחם שלנו, וגם אם למדנו פעם אנטומיה ופזיולוגיה, עדיין קשה לנו לשים את הידיים שלנו על המקום שבו אפשר להרגיש אותה.. זה כל כך הרבה יותר נמוך ממה שחשבנו!
ולמה בעצם זה חשוב, לדעת איפה הרחם שלנו נמצאת?
אז קודם כל זה לא חשוב לכולן. יש כאלה שהמחשבה על האיברים הפנימיים שלהן לא נעימה להן, או אפילו מפחידה.
אבל לאלו מכן שחשוב להן להתחבר אל הרחם שלהן, אל האנרגיות שלה, אל כוחות היצירה וההטמרה שלה, אל הידע הפנימי הקדום שהיא נושאת – השלב הראשון הוא הרבה פעמים לדעת היכן היא נמצאת.
ולאלו מכן שהרחם שלהן משפיעה על חייהן ומנתבת אותם בכיוון פחות רצוי, אם באמצעות כאב פיזי, או נפשי, מחסור או אובדן – השלב הראשון ביצירת מערכת יחסים חדשה ומיטיבה עם הרחם – הרבה פעמים יעבור בהיכרות איתה.
ללמוד לגעת בה, לנשום אליה. לוודא שהיא אכן במקום הנכון והמתאים, שהיא מקבלת את כל זרימת הדם שהיא ראויה לה, שהיא מצליחה לפנות את הפסולת שהיא מייצרת בצורה מיטבית.
להבין למה היא זקוקה ודרך ההבנה הזו, להבין למה כל אחת מאיתנו זקוקה, כאישה, כאדם, כחלק ממשהו גדול יותר.
גם אם הרית בעבר, אם ילדת. גם אם את מרגישה שכבר עברו דרכך כל הילדים שנועדו לך. גם אם עדיין לא.
גם אם לא.
גם אם בחרת שלא להרות בחיים האלה.
גם אם את בשנות הפוריות שלך, ביציאה מהן, או שכבר עברת במנהרה והגעת לגיל הבינה והבשלות.
גם אם הרחם הפיזית שלך כבר אינה בגופך.
היכולת של אישה להתחבר לרחם שלה מביאה איתה מתנות ותובנות בכל שלב ובכל זמן.
