קהילת מטפלות סובאדה בישראל​

פילטר למטפלות

קהילת מטפלות סובאדה בישראל​

פילטר למטפלות
לגעת בבטן של אישה
צילום: אלונה להב

בטן. מרכז הגוף, כ"כ נוכחת, כ"כ גדולה, בולטת (לפעמים), לא ננגעת (לפעמים), ולפעמים – כ"כ שנואה.

כשאני נוגעת בבטן של אישה אני נוגעת באוסף של זכרונות.

יש שם הכל בתיבת האוצר הזו – וסתות – זורמות, שופעות, מבעיתות, כואבות, איומות, מגעילות, מדהימות, הריונות – עם ידיים מלאות, בלי ידיים מלאות, מעצימים, מזעזעים, כואבים, לא רצויים מופלאים, זכרונות של לידות , סקס – טוב, מופלא, כואב, משפיל, כזה שנרצה לא להיזכר בו לעולם, אדיר, לא רצוי.

ולפעמים יש שם חיים חדשים תחת ידיי! עוברים בועטים, זזים, נעים.

מגירות מגירות יש שם.

ולפעמים כאב,

פגיעות,

בטן רכה, חשופה,

או בטן שהיא שיריון עבה מסתיר תהומות תהומות.

ורחמים מלאות זכרונות, מגירות מגירות, חלקן נעולות.

ורגשות – כעס, שינאה, פחד, תיעוב, אכזבה, סליחה.

כשאני מלמדת את הטיפול המשלים היומי בסוף הטיפול הראשון של הסובאדה אני מבקשת, אם אפשר, אם מתאים, אם מרגיש, לתת קצת אהבה למקום הזה, קצת רוך ועדנה וסליחה ומחילה והשלמה.

נשמע פשוט? ולפעמים כל כך לא.

בטן היא עולם ומלואו, היא גלוי ונסתר, היא הווה ועבר, היא שריון ומעמקים.
מה טומנת בתוכה הבטן שלה?
מה יוליד ויעלה המגע?

בכל פעם מסתקרנת מחדש.

אהבת את המאמר? מוזמנת לשתף!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

עוד מאמרים שווים בבלוג שלנו

קודם
הבא